נוקד ואח' נ' נופי יהודה בע"מ ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לעיקול זמני כנגד המשיבים.

2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבור כי , בשלב זה , דין הבקשה להדחות.

3. תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

4. הלכה פסוקה היא כי בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק-הדין לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זאת נובעת משתיים:(1) התובע נושא בנטל ההוכחה (2) זכות הקניין הינה זכות חוקתית. היא מעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד:כבוד האדם וחירותו הקובע: "אין פוגעים בקנינו של אדם". המעמד העדיף של אינטרס הנתבע בא לביטוי בשני תנאים בהם מותנה מתן צו העיקול: על התובע להציג תשתית ראייתית לכאורית, ולהמציא ערובה לפיצוי הנתבע על נזק שיגרם לו על-ידי העיקול אם תידחה תביעתו (בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט(3) 479, 483-482; רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, 799). בשלב הראשוני של הדיון עוד אין בפני בית-המשפט תשתית עובדתית מלאה, ועל כן על בית-המשפט להיזהר שבעתיים מפגיעה בקניינו של הנתבע (ע"א 00 / 3777 אוחנה נ' קדמת עדן בע"מ (לא פורסם); שלמה לוין,תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט) 36 - 37). עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובכמותן (רע"א 97 / 5935 סיני נ' גלנץ ואח',פדאור 98 (1) 276).

5. יסוד ההכבדה על ביצוע פסק הדין, שהוא ליבה של תקנה 374 לעיל, נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו (רע"א 07 / 10076 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Inc. (לא פורסם)). הדגש במתן צו העיקול הינו בצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלבנטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בע"מ, פ"ד נא(3), 789 , 799-800). לעיתים, אף גובה סכום התביעה ייחשב כשיקול רלבנטי למתן הצו, זאת "כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" (רע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס (לא פורסם) ; רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC, תק-על 2007(1), 81 , 84 (2007)).

6. במקרה דנן, לא שוכנעתי ולא הובאו בפני ראיות מהימנות לכך כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו נגד המשיבים יכביד על ביצוע פסק הדין. סכום התביעה נגד המשיבים הוא 500,000₪. לא הובאה בפני כל ראיה מהימנה כי המשיבים עומדים להבריח את נכסיהם או כי שווי נכסיהם אינו מספיק כדי לשלם את החוב הנטען. זאת , בהעדר כל ראיה מהימנה לגבי מצבם הכלכלי של המשיבים, היקף נכסיהם וחובותיהם. כמו כן, המבקשים אינו מפרטים בתצהיר שצורף לבקשה מהו מקור המידע, לטענתם כי למשיבים אין נכסים. בהתאם להלכה הפסוקה, על המבקש לפרט את מקורות המידע לטענותיו אלה (ע"א 122/74 לבנטר נ' מגדל בע"מ ,פ"ד כח (2) 470, 472). הגשת תביעה נגד אחת המשיבות או החשש מהגשת תביעות כאלה ורישום שעבודים על נכסי המשיבות או חלקן- אין בהם די.

7. לפיכך, הבקשה לצו עיקול זמני נגד המשיבים – נדחית , בשלב זה.

8. בשולי הדברים, רציתי להתייחס לטענת המשיבים כי הצו למניעת דיספוזיציה שניתן בתיק זה עד למתן החלטה בבקשה להטלת העיקול ניתן בניגוד לאמור בתקנות. בטענתם זו הם מתבססים בין היתר על אמרת אגב בפסק דינו של כב' השופט עודד מאור בתיק אחר.

9. במקרה דנן, לאחר שעיינתי בבקשה לעיקול זמני לא מצאתי לנכון, בנסיבות העניין, ליתן צו עיקול במעמד צד אחד, והוריתי על העברת הבקשה לתגובת המשיבים בתוך 7 ימים מיום המסירה כדין.

על מנת למנוע הברחת הנכסים נשוא הבקשה לעיקול זמני, הוריתי כי עד למתן החלטה בבקשה לא תיעשה כל דיספוזיציה בנכסים נשוא הבקשה. למען הסר ספק, הבהרתי כי צו זה מוגבל לסכום התובענה (כפי שצוין בבקשה) . הצו לא חל על חשבונות בנק ביתרת חובה. לביטול הצו המשיבים רשאים להציע חלופה הולמת להבטחת סכום התובענה עד למתן החלטה בבקשה.

10. החלטתי זו ניתנה בתוקף סמכותי כדין. סעיף 75 חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (להלן – החוק) קובע כי כל בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת ,בין היתר,צו לא-תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו. סעיף 104 לחוק קובע כי הוראות סעיפים 68 עד 79ג ו-81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו. כלומר, סעיף 75 לחוק והסמכויות הנתונות בו לבית המשפט נתונות גם לרשם ועל הדיונים לפניו.

11. החלטה מעין זו כבר אושרה בעבר על ידי ערכאת הערעור. (ר' לדוגמא: ת"א 34124/08; בש"א 185174/08 החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי בע"מ נ' קופל ראם ייצור תוכנות (1989 )בע"מ).

12. החלטתי זו מאזנת בין זכויות הצדדים. מצד אחד, היא שומרת על זכות הטיעון של המשיבה ומאפשרת קבלת החלטה המבוססת על טענות שני הצדדים. מצד שני, היא מגנה על זכויות הקניין של שני הצדדים. הצו למניעת דיספוזיציה מגן על זכות הקניין של המבקשת ,שלא יוברחו הנכסים עד למתן החלטה בבקשה, והצעת החלופה לעיקול מגינה על זכות הקניין של המשיבה, ומאפשרת לה להמשיך ולנהל את עסקיה עד למתן החלטה בבקשה לסעד זמני.

13. לפיכך , ועם כל הכבוד הראוי, נראה לי כי טענתם זו של המשיבים וגם פסק הדין עליו הסתמכו מתעלמים מהוראות החוק, מהוראות הפסיקה של ערכאת הערעור, שאישרה החלטתי זו ומהמדיניות המשפטית הראויה בנסיבות העניין.

14. בשלב זה , אין צו להוצאות.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: